גמילה מהמחנות - חזרה לשפיות ציונית
אם גם אתם מרגישים שהקצוות חונקים, שאי אפשר לדבר בהגיון. אם אתם מבינים שאי אפשר להחזיר את המדינה למסלול בלי לעשות מעשה, זה הזמן להצטרף. אלינו.
יש אנשים שפשוט לא מצליחים לראות את המציאות. הם לא רואים את המדינה עצמה אלא רק את ביבי.
ביבי או לא ביבי וזהו בגדול.
אם לא תקפת חזק מספיק את ביבי, אתה פרוקסי שלו וזכאי לכל הרעל בעולם.
אם העזת לבקר אותו על הכישלונות הרבים שלו ועל כך שהוא חייב כבר מזמן לצאת מחיינו, אז אתה אנרכיסט או בוגד.
אם ניסית להציע רעיון עצמאי, אתה סתם אהבל.
זו הפכה להיות התרבות כאן.
תרבות שבה כל רעיון נבחן לפי מי שאמר אותו ולא לפי מה שהוא מציע.
תרבות שבה מדליפים סודות מדינה והשאלה היחידה היא את מי זה משרת.
אם ההדלפה עוזרת למחנה שלך, זה מעשה גבורה.
אם היא עוזרת למחנה האחר, זו בגידה.
אף אחד כבר לא מדבר על עצם הסכנה שבהדלפות ועל השבר המוסרי והביטחוני שהן יוצרות.
על העובדה שהפכנו ממדינת חוק למדינת מחנות.
ומה הפלא, כששרים בממשלה אומרים בפה מלא שהחוק הוא המלצה?
אנחנו לא מוכנים להיות חלק מהטירוף הזה. לא ימין ולא שמאל. לא בעד ביבי ולא נגד ביבי.
רק בעד דבר אחד - מדינת ישראל.
יכול לשתף ברמה האישית שעבורי זה מרגיש כמו תהליך גמילה. לכן אני אמפטי לכל התוקפים.
כולם כל כך מושקעים במה שהם אומרים ומאמינים כבר מלא זמן, ולהצליח לשנות נקודת מבט מהמחנות אליהם התמכרנו למציאות שמכה בנו על הראש - זה מעשה ממש לא קל. אבל לדעתי, הוא המעשה הנדרש ברגע הזה.
באל הדגל אנחנו מנסים להוריד את משקפי הפוזיציה ולראות את המציאות כמו שהיא.
בלי פילטרים של מחנה ובלי חישובי רווח פוליטי.
רק מה נכון לעם הזה ומהו המעשה הציוני - שיבטיח בית בטוח ומשגשג, אל מול כל סוגיות הליבה.
במקום להתמכר למלחמת זהויות
אנחנו שואלים את עצמנו שאלה אחת פשוטה - מה צריך לעשות?
אנחנו כבר כמעט שנה עובדים על עיבוד עומק של הבעיות קצרות טווח וארוכות טווח.
מפתחים תוכניות מפורטות.
בחודשיים הקרובים נתחיל לפרסם אותן אחת אחת:
- כלכלה
- חינוך
- ממשל
- וביטחון
תוכלו לשאול, להעיר, להציע ולהבין שאנחנו לא באים רק לדבר. וזו אולי השורה הכי חשובה כאן. כמה קל לתקוף לבקר ולשפוך רעל.
אבל אני באמת שואל את עצמי אם כל מי שיושב כבר עשור מהצד וצועק על כל מי שמנסה כזה חכם ומנוסה, למה המדינה שלנו נראית כמו שהיא נראית?
הם לא ניסו, לא הובילו. הם רק פרשנו, רק צייצו והיום הם לא מסוגלים אפילו להעלות על הדעת להצטרף למי שכן קם ומנסה.
אם גם אתם מרגישים שהקצוות חונקים, שאי אפשר לדבר בהגיון. אם אתם מבינים שאי אפשר להחזיר את המדינה למסלול בלי לעשות מעשה, זה הזמן להצטרף. אלינו.
הלוואי ותעזרו להפיץ את הבשורה.
