"הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל"
כבר שנה שאנו עדים לכרוניקה ידועה מראש: ממשלת ישראל מכריזה "נפרק אותם וזהו", אך בפועל ממשיכה לגרור רגליים. אומרת "נצחון מוחלט" ביד אחד, וביד השניה - מוציאה את מרבית חטיבות המילואים מעזה (פברואר 24). שרים בכירים יוצאים בהצהרות לוחמניות כנגד האויב, ופוגעים במאמץ המלחמתי על ידי מתן פטור של מגזר שלם מהשתתפות במאמץ המלחמתי.
מדברים על מלחמת קיום, אבל חיים פוליטיקה.
בינתיים, החטופים ממשיכים למות והחברה הישראלית ממשיכה להתפרק.
אינני נביא, אבל ממשלה שגוררת רגליים כבר 16 חודשים שבהם הייתה לנו את מלוא הלגיטימציה לפעול להכרעה, לא תכריע גם בעוד 16 חודשים. וגם לא בעוד 16 שנים.
אל תטעו, אני בעד נצחון מוחלט. הכי בעד שיש.
שמח לעשות עוד 300 ימי מילואים כדי להביא אותו.
למען הסר ספק - אני אמשיך לשרת לא משנה מה. למען הסיכוי הקל ביותר שהשירות שלי יתרום ולו במקצת - להצלת חיי חטופים או חיילים.
אבל תנאי סף לנצחון זה שהעומדים בראש המדינה יתחפפו לנו מהעיניים. הם ימשיכו להגיד מלחמה בטלוויזיה ולעשות את המינימום ברצועה. אין לנו סיכוי כל עוד הם בראש.
ושאף אחד לא יטעה - זה לא שיש לי גרגר של אמון במנהיגי האופוזיציה. גם הם, לא מפספסים הזדמנות להחליש אותנו ולפרק אותנו ואין בי ספק שלא היו יודעים להוביל אותנו לחזור להיות אומה ציונית מנצחת.
התחושה הכי חזקה שלי כרגע שהיא שאין מדינה, וכל אחד יעשה כטוב בעניו. אנחנו כבר לא זוכרים איך נראית מנהיגות. הכל ספין על ספין על ספין.
העם חייב מנהיגות אחרת לגמרי. כזו שלא רק אומרת מלחמת קיום - אלא מתנהגת ככה.
אפשר לנצח.
אפשר להשיג את שתי מטרות המלחמה:
1. גיוס כללי של כולם כמו בתחילת הלחימה, ולא חטיבות בודדות לביצוע בט״ש.
2. כיבוש וטיהור הרצועה מצפונה ודחיסת כלל האוכלוסייה לכיוון הגבול המצרי - כל יום עוד חצי ק״מ.
3. עצירת הסיוע ההומניטרי.
4. תנאי אחד לסיום הלחימה - שחרור כלל החטופים כולם כולל כולם.
5. גיוס מיידי של 15,000 חרדים כדי לאפשר את הלחימה.
6. ממשלת אחדות כדי לאפשר הכרעה מוחלטת וגיהנום מוחלט על חמאס - ברוח טראמפ.
אבל אף אחד מאלו לא יקרה - אלא אם כן טראמפ יחליט לדחוף את הידיים שלו לבוץ (סבירות נמוכה). ההערכה העצובה שלי היא שנמשיך לראות דשדוש, הצהרות ריקות, איומים ברשתות החברתיות ומציאות שוברת לב.
התקווה שלי - שהציבור המשרת בעם יגיד חלאס. באמת חלאס. דור חדש של מנהיגות. לא בעתיד. עכשיו. ממש עכשיו.
הלוואי ונמצא את עצמנו ממש בקרוב אם שני מליון איש ברחובות. מליון מצביעי קואליציה ומליון אופוזיציה.
יושבים ואומרים אמת - דור הפוליטיקאים הזה כשל. את המחיר, משלמים כולנו. לא ננוח יותר עד שהם יפנו את מקומם. כולם כולל כולם. תשחררו אותנו מהעמדות הפנים והמשחקים. יש לכם שתי אלטרנטיבות. או מלחמה על מלא - בכל העוצמה והכוח עד דגל לבן. או עסקה על מלא - אם שחרור של כלל החטופים לא משנה מה המחיר.
אם לא תבחרו באחת מהאופציות הללו - אנחנו לא ניתן לכם מנוח עד שתתפטרו ולצמיתות ותתנו למנהיגים צעירים וציוניים להוביל את המדינה הזו חזרה אל פסי הציונות.
